<h1>הבתים — שערי תענית שער ראשון</h1>
<h2>דף סו.</h2>
אין גוזרין תענית על הצבור בשבתות ולא בימים טובים ובראשי חדשים ובחנכה ובפורים ובחולו של מועד. אבל בערב שבת מתענין ומשלימין. ואפילו יחיד שגזר על עצמו תענית בערב שבת מתענה ומשלים. ויחידים שגזרו תעניות, ופגעו בהם חנכה או פורים או ראש חדש, אם הם התעניות הראשונות שמתענין בהם היחידים כמו שיתבאר, אפילו התחילו להתענות, מפסיקין בראשי חדשים וחנכה ופורים. אבל צבור שגוזרין תעניות, ופגעו בהם חנכה או פורים וראש חדש אין מפסיקין, ואפילו לא התחילו אלא בתענית אחת. כתב הראב"ד, מפני מה היחידים מפסיקין בחנוכה ופורים ואין מתענין מפני אסור כולל, כדרך שאמרו, שבועה שלא אוכל מצה, אסור לאכול מצה בלילי הפסח, משום אסור [כולל]. ויראה לי, שהתעניות האלו לא של יחיד לא של צבור שבית דין גוזרין אותם, אינן נדר, אלא קבלת יום ויום בפני עצמו, ולא אפילו ליומו, שאם ירדו אפילו בו ביום מפסיקין, ואלו היו עליהן תורת נדר כיון שהתחילו להתענות אפילו בשבתות וימים טובים אין מפסיקין. ואעפ"כ אין מפסיקין תענית צבור אם התחילו, מפני שגזרת בית דין חזקה היא כנדר כולל.
